צנצנת דבש עם הלוגו שלכם! צנצנות דבש עם כיתוב אישי! במבחר גדלים ואפשרויות אריזה שונות. צנצנת דבש איכותי וכשר למהדרין ועליה מדבקה בצבע מלא עם לוגו חברתך מסביב לצנצנת וגם על המכסה.
ללקוחות עסקיים: שי מרשים המזוהה עם החברה / המותג. שיפור השירות ופינוק ציבור הלקוחות. שדרוג המיצוב וחיזוק המיתוג. לקידום מכירות, להענקת שי וכדומה. אידיאלי לחלוקת מתנות בכנסים, תערוכות, אירועים, אירועי השקה, אירועי קד"מ, מסיבות, לחגים ומועדים: חנוכה, ט"ו בשבט, יום האישה, סוכות, פורים, פסח, ראש השנה, שבועות, קריסטמס, חג המולד ועוד...
ללקוחות פרטיים: להבעת הוקרה או להוספת אוירה חגיגית ומיוחדת לאירוע מיוחד - בר מצווה, בת מצווה, גיוס לצה"ל, הצעת נישואין, הריון ולידה, חתונה, יום האהבה, יום האם, יום האשה, יום הולדת, יום המשפחה, יום נישואין, מסיבת רווקות, שחרור ועוד...
להלן מספר רעיונות ודוגמאות בתקציבים שונים.
תהליך הזמנה פשוט ונוח:
1. למצוא את השם הדגם ו/או מס' קטלוגי הרצוי.
2. שילחו אלינו בדוא"ל או פקס את בקשתכם (שם הדגם ו/או מס' קטלוגי).
3. אנו נשלח לכם הצעת מחיר במהירות האפשרית, עדכנית לפי כמות ואת מועד האספקה.
4. לבצע את ההזמנה בפועל באמצעות פקס או אי-מייל
ניתן לשלב (להדפיס, לחרוט, הטבעת) לוגו ו/או כיתוב, פירסום שלכם על כל המוצר. לחלקם גם ניתן לבצע הדפסה צבעונית.
המכירה בכמויות בלבד, אין מכירה בבודדים.
מינימום הזמנה לפריט 2000 ש"ח |
טוב לדעת
דבש – נוזל סמיך, דביק ומתוק שצבעו חום זהבהב, המופק מצוף פרחים על ידי דבורת הדבש (Apis mellifera). לדבש מגוון שימושים נרחב: כמקור לתזונה, כמרכיב במשקאות ובמתכונים וגם ברפואה.
מקור השם
במקור, המילה דבש התייחסה לנוזל מתקתק מתמרים משום שהתמרים הם הפרי המתוק ביותר שהיה מוכר. הדבש בשבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ" ( דברים ח, ח), והדבש המוזכר בפסוק המתאר את ארץ ישראל כ"ארץ זבת חלב ודבש" (החוזר 21 פעמים בתנ"ך) הוא התמר. רמז לכך ניתן למצוא בשפה הערבית שבה המילה דֶבֶש פרושה תמרים. בכתבים הקדומים נהגו לקרוא לכל נוזל מתוק שהוכן על ידי האדם ממיצי פירות בשם דבש, ולכן מוזכר דבש מתמרים, מתאנים, מחרובים, ומפירות מתוקים ועסיסיים אחרים. דבש הדבורים קיבל אף הוא את הכינוי דבש בשל מתיקותו.
עם חלוף הזמן רק דבש הדבורים נותר עם השם דבש; דבש התמרים מכונה בדרך כלל סילאן, וכיום הוא מוגדר כסירופ – מיץ תמרים מרוכז, שמופק על ידי בישול התמרים וסחיטתם.
הדבש בהיסטוריה
אפשר לומר בבטחה כי הדבש קדם לאדם, משום שנתגלו מאובנים של דבורת הדבש המתוארכים לתקופה של לפני 150 מיליון שנה.
האדם גילה את הדבש עוד בתקופה הפרהיסטורית ועל כך מעידים ציורי קיר במערות ממקומות שונים בעולם. ישנן עדויות שעוד בתקופה הניאוליתית השתמש האדם בדבש ומוצריו. הדבש התגלה בנפרד על ידי תרבויות שלא היה ביניהן כל קשר, כגון השומרים מצד אחד ותושבי אמריקה הקדומים מצד שני.
דבש בפרהיסטוריה
בתחריט קיר מלפני כ-15,000 שנה בזימבבואה נראה אדם המשתמש בעשן לשם "שוד" דבש מתוך נחיל פרא. בציור קיר המתוארך ל-6,000 לפנה"ס המצוי במערת "העכביש" (cueva de la araña) שליד ולנסיה בספרד, נראית דמות נשית רודה דבש כשהיא מוקפת בדבורים.
מצרים העתיקה
העדות הכתובה הראשונה לשימוש בדבש במצרים העתיקה היא מכתובת מהאלף השלישי לפנה"ס במקדש השמש שבאבוסיר. נציב שוּח ממאר, שַמַש־רֵיש־אצר, מספר שהנהיג גידול דבורים לשם רדיית דבש ודונג.
בקברי פרעונים נמצאו תחריטי קיר של אנשים רודים דבש. כך למשל בקברו של פַּא־בּוּ־סָא (660-625 לפנה”ס) המצוי בתבי (נוא אמון), ניתן לראות תחריט של אדם רודה דבש מכוורות חרוטיות, הדומות לכוורות בהם משתמשים שבטים באפריקה עד היום.
בציורים, בתחריטי קיר שונים ועל האובליסקים נמצאו ציורי דבורים, כוורות ורדיית דבש. ציורים אלה מעידים על הידע שהיה למצרים הקדמונים בנושא הדבורים והדבש. הדבש שימש כתוסף מתוק לרוב המזונות והיה המרכיב הפופולרי ביותר בתרופות שרקחו המצרים - הוא מוזכר כ-500 פעם ב-900 התרופות שמתכונן מצוי בידינו כיום. ניתן לראות את החשיבות של הדבש בתרבות המצרית בכך שהיה לו קשר משמעותי ללידה (אכילת דבש סיפקה לגבר ולאישה אנרגיה ופוריות הנדרשות על מנת להרות ילד), ולמוות (הדבש היה רכיב חשוב בייצור נוזל החניטה).
המצרים העריכו את הדבש כל־כך עד שהעלו אותו באופן קבוע כמנחה לאלוהיהם, נהגו להאכיל בו חיות קדושות (על פי הדת המצרית), או שנתנו אותו כמתנה לפקידים רמי־דרג. הדבש שימש אצל המצרים הקדמוניים כאמצעי תשלום; כך, למשל, נמצא בספר החשבונות של סתי הראשון (1314-1292 לפנה"ס) כי 110 כדי דבש הם שווי ערך לחמור או לשור.
במאה ה-19 מצאו ארכאולוגים שחפרו במצרים כד גדול של דבש. הם פתחו אותו וטעמו ממנו. טעם הדבש היה מושלם אף שהיה בן אלפי שנים. מאז נמצאו כדי דבש ליד כמה מקברי הפרעונים. הצבת הדבש ליד החנוט נועדה לתחיית המתים, על מנת שכאשר יקום המת לתחייה, יעמוד לרשותו המאכל הטבעי המשובח ביותר. הדבש העתיק ביותר המצוי בידנו מוצג כיום במוזיאון החקלאי בדוקי שבמצרים בתוך שני כדי דבש שמקורם בממלכה החדשה (בערך 1400 לפנה"ס).
שומר, אשור ובבל
כתובות בכתב היתדות מזכירות את הדבורה ואת הדבש. אצל עמי מסופוטמיה היה נהוג לשפוך דבש על מפתן הבתים ועל אבני הנצחה, וכן לשפוך יין ודבש על בריחים של מבנים מקודשים. בלוחות חרס מבבל מופיעים מתכונים למרקחות רפואיות המכילות דבש.
הודו
ספרי הקודש ההודיים, "הוודות", מזכירים את הדבורה והדבש. למשל בריג ודה (1:90:6-8), שנכתב כנראה סביב שנת 1500 לפנה”ס, כתוב כך:
"תן לכל רוח נושבת לנטוף דבש, תן לנהרות ולפלגים ליצור דבש, תן לכל תרופותינו להפוך לדבש. תן לשחר ולערב שיהיו מלאי דבש. תן לחלקיקים הכהים שיומרו לדבש. המזין אותנו, שמים אלה מעל שיתמלאו דבש. תן לעצינו להיות דבש. תן לשמש להיות דבש. תן לפרותינו לתת דבש".
בסנסקריט קרוי הדבש Madhu. גם בשפות אחרות נקרא הדבש בשם דומה. ביוונית, למשל, הדבש קרוי Methu, ובשפה האנגלוסקסונית, Medu. שמה של הדבורה בסנסקריט נגזר מהדבש: Madhu-va (זבוב הדבש) או Madhu-pa (שותה הדבש). הירח קרוי בסנסקריט "נותן הדבש" (Madhu-kara) בשל האמונה כי מקורו של הדבש בירח.
האלים החשובים בדת ההינדואיזם נקשרו לדבורים ולדבש; כך למשל, האל וישנו מיוצג כדבורה כחולה יושבת בתוך פרח לוטוס, והאל שיווה מתואר כמשולש עליו יושבת דבורה.
יוון
דבורת הדבש והפוטנציאל הגלום במוצריה היו ידועים היטב ביוון העתיקה. היוונים אפו עוגות דבש ועוגות גבינה ודבש, והעלו דבש ועוגות דבש כמנחה לרוחות המתים וכהוקרה לאליליהם, כיוון שהאמינו שהדבש הוא חלק מהתזונה הבסיסית של האלים.
על פי המיתולוגיה היוונית, זאוס (מלך האלים) ניזון מדבש מלכוֹת בילדותו. המשורר היווני הומרוס כינה את זאוס "אֶסֶנֶס", שפירושו מלך הדבורים. היוונים תארו את מזון האלים המכיל דבש "אַמְבְּרוֹסְיָה" כמוצר מזון מתוק פי תשעה מדבש.
המיתולוגיה היוונית מתארת את ארוס אל האהבה בצורה סותרת גם כגונב דבש וגם כמגן הדבורים, וכן שהיה נוהג לטבול את חציו בדבש לפני שירה אותם ללבות האוהבים. אלת הירח ארטמיס צוירה לעתים כדבורת דבש. האלה הייתה פטרונית העיר אפסוס שבאסיה הקטנה, ולכן הוטבעה דמות דבורה על מטבעות העיר.
היוונים התייחסו אל הדבש לא רק כמקור למזון אלא גם כמקור רב ערך לתרופות. בנוסף, היוונים הקדמונים כנראה היו הראשונים לייצר את המשקה האלכוהולי העשוי מדבש והידוע כ"יין דבש" (תֶמֶד), וקראו לו נקטר האלים.
היפוקרטס ("אבי הרפואה") היה טבעוני וניזון מדבש. הוא קידם את הרעיון שהדבש מקל על תחלואים מסוימים. הפילוסוף אריסטו טען כי אכילת דבש היא המפתח לחיים בריאים וארוכים. ההיסטוריון פלוטארכוס כינה את הדבש "רוק הכוכבים" (Salivia Sidernum).
רומא
הרומאים ירשו את המיתולוגיה ואת האהבה לדבש ומוצריו מהיוונים. כמו היוונים, גם הרומאים נהגו להעלות מנחות דבש לאליליהם, ולהשתמש שימוש נרחב בדבש בבישול ובאפיה. גם אצל הרומאים היה הדבש קשור לאהבה, והם האמינו כי אישה שתאכיל את בעלה בדבש תרכוש את לבו.
הרומאים אימצו את אומנות הריפוי באמצעות מוצרי הדבורה. מימרה רומאית ממליצה למשוח בשמן את איבריו החיצוניים של האדם, ובדבש את איבריו הפנימיים. הסופר הרומאי בן המאה הראשונה פליניוס הזקן המליץ לשתות כוס דבש מדי יום – כדרך לנקות את הגוף ולשמור על הבריאות. אחת המרקחות שפליניוס מזכיר בספריו כללה דבש ודבורים טחונות כתרופה כנגד אבנים בכליות. בתי ספר לרפואה מבוססת דבש הוקמו ברחבי האימפריה הרומית ובכך הובטח שמקצוע רדיית דבש פרח בשטחים הנרחבים עליהם השתלטו הרומאים.
אירופה
המודעות לענף הדבורים ולמוצריהם קיימת בעיקר במדינות מרכז אירופה במאות השנים האחרונות.
בבריטניה היה ענף הדבוראות אחד ממקצועות החקלאות העתיקים, וכשהגיעו הפניקים לבריטניה הם העניקו לה את הכינוי "אי הדבש". תעשיית הדבש בבריטניה ידועה מאז באיכותה ובהיקפה הגדול.
אמריקה
הדבורה והדבש מוזכרים בכתובים של המאיה ושל האצטקים. כאשר כבשו הספרדים את מרכז אמריקה ואת מקסיקו הם מצאו שם תעשייה רחבה מאוד של דבש ומוצרי דבורה אחרים. כנראה שגם האינדיאנים באזורים בהם שוכנות כיום קנדה וארצות הברית רדו דבש מנחילי דבורים בטבע.
הדבורים אותן הכירו תושבי אמריקה הקדומים היו מהמשפחות Meliponae ו-Trigonae, דבורים נטולות עוקץ שתפוקת הדבש שלהן נמוכה מזו של דבורת הדבש האירופית (Apis mellifera). הדבורה האירופית הובאה לאמריקה על ידי המתיישבים מאירופה: בשנת 1638 למדינות ניו אינגלנד, ב-1780 למדינת ניו יורק וב-1793 לקנטקי; כיום זוהי יצרנית הדבש הנפוצה ברחבי אמריקה הצפונית.
כד דבש עם מיתוג אישי, צנצנת דבש עם לוגו, צנצנת דבש ממותגת, דובי פיוטר כפית ודבש, דובי עם כפית ודבש, מוצרי פרסום, מתנות מודפסות, שי עם לוגו, גימיק לאירוע, אביזרי שיווק, קידום מכירות |
